עברית  |  English  |  Русский  |  
    מאמרים    |   וידיאו   |   מפת האתר    
 

    מהי היסטרוסקופיה
    היסטרוסקופיה אבחנתית
    היסטרוסקופיה ניתוחית
    פוליפים ומיומות
    שאריות אחרי לידה או הפלה
    מחיצה והדבקויות
    דימומים,צריבת רירית הרחם
    אי פוריות והפלות חוזרות
    מהי לפרוסקופיה
    שחלות וציסטות
    חצוצרות והידרוסלפינקס
    רחם ומיומות




 

לפרוסקופיה

רחם ומיומות

 
 

שרירני רחם הינם גידולים שפירים המצויים בכשליש מהנשים לאחר גיל 35 . תסמינים שכיחים המביאים לידי אבחון הגידול הינם דימומי רחם מוגברים, כאבים, תכיפות במתן שתן וליקויי פוריות.

אבחון השרירנ/ים, הגדרת גודל/ם, מספרם, מיקומם וקצב שינוי גודלם ניתנת להגדרה מדויקת באמצעות בדיקת אולטרה-סאונד בלתי פולשנית (בגישה בטנית או נרתיקית). בשכיחות נמוכה (כ-0.5%) ידוע על השתנות ממאירה וזו חייבת להישמר ברקע הדברים בכל גישה איבחונית וטיפולית. באופן כללי ניתן לחלק את השרירנים לשלוש קבוצות בהתאם למקום ברחם. שרירן סובמוקוזי או תת רירי הוא שרירן אשר כולו או חלק ממנו בולט אל תוך חלל הרחם. השרירן הסובמוקוזי מטופל ברוב המקרים ע"י היסטרוסקופיה ניתוחית. שרירן אנטרהמורלי או תוך דפני נמצא כולו בתוך דופן הרחם ושרירן סובסוזי הוא שרירן שבולט לחלקו החיצוני של הרחם הפונה אל חלל הבטן. לשרירנים אלו קיימים מספר אופציות טיפוליות:


1. טיפולים תרופתיים: מאפשרים שימור הרחם אולם במרבית המקרים שיפור התסמינים
    יהיה קצר מועד וישמר לתקופת הטיפול או זמן קצר לאחריו.
 
2. טיפולים זעיר פולשניים מונחי אמצעי דימות:

א.  (UFE/UAE). חסימה סלקטיבית (אמבוליזציה) של עורק הרחם: 
חלופה מקובלת במקומות רבים בעולם המוצעת לנשים אשר מסיבות שונות מבקשות לשמר את הרחם. מחקרים רבים פורסמו במהלך השנים ובהם נערכו השוואות של גישה זה על סיבוכיה, עלותה, והשיקום שלאחריה, בהשוואה לפעולות כירורגיות מקובלות.  סקרים אחרונים מצביעים על ירידת נפח השרירן המוביל ב 42% ושיפור סימפטומים בכ 80%.  במחקר גדול ורב מרכזי דווח כי 3% מתוך 538 נשים נדרשו לטיפול נוסך במהלך 8 חדשים לאחר ביצוע האמבוליזציה.

ב. (MRgFUS). קואגולציה תרמית באמצעות גלי על קול ממוקדים, מונחה תהודה מגנטית:  
נראה כי שיעור הקטנת השרירנים נע בין 10-15% במעקב של כשנתיים ושילוב עם טיפול אנטי-אסטרוגני מקדים עשוי לשפר את הקטנת הנפח לכ 25%. שיפור סימפטומים על פי שאלוני שביעות רצון מצביע על שיפור תסמינים בחלק ניכר מהמטופלות, אולם כ 25-35  מהן נדרשו לטיפול נוסף בהמשך הדרך.

3. טיפולים כירורגיים להסרה מוחלטת של השרירנ/ים: כריתה כירורגית של שרירני רחם בדרכים שונות הייתה ונותרה דרך טיפול שגרתית בגידול השפיר השכיח ביותר בגוף האישה. הטיפולים כוללים כריתת רחם או כריתת שרירנים.


א. כירורגיה קונבנציונלית: הגישה הכירורגית המקובלת בדרך של פתיחת בטן הייתה, וכנראה גם נותרה עדיין, כגישה השכיחה ביותר.

ב. כירורגיה זעיר פולשנית – לפרוסקופיה: גישה זו הפכה למקובלת יותר ויותר במהלך העשור האחרון לכריתת שרירנים, במיוחד מאז פיתוח המיכשור המתאים, שילוב מצלמות אנדוסקופיות המאפשרות עבודת צוות, ופיתוח המורסילטור  ("טוחן הרקמות") המאפשר הוצאת השרירן מחלל הבטן. כירורגיה זו מחייבת מיומנות מתאימה, ציוד ייעודי, וצוות חדר נתוח מתואם. בחירת המקרים לגישה זו כוללת מיקום השרירן, גודלו ואיתור מספר השרירנים הכולל (כד כמה שניתן באמתעות סריקה על-קולית מקדימה). תכניות הילודה של האשה חייבות להנחות את בחירת המקרים הראויה, ועל כך יש מחלוקות לגיטימיות בין העוסקים במלאכה. השרירן התת-נסיובי (סוב-סרוזי) על גבעול הוא הקל ביותר לכריתה, וככזה, מתבצע בד"כ בגישה לפרוסקופית. במקרים של שרירנ/ים גדולים ניתן להקטין את נפחם ע"י טיפול אנטי-אסטרוגני מקדים במשך 3 חדשים.


 


 

 
     

 
 
 
   ru  en   היסטרוסקופיה    מומחה קידום אתרים     ניתוחי עפעפיים              
האתר נבנה ע"י עירית לוטן - עיצוב אתרים שגוגל מבין