עברית  |  English  |  Русский  |  
    מאמרים    |   וידיאו   |   מפת האתר    
 

    מהי היסטרוסקופיה
    היסטרוסקופיה אבחנתית
    היסטרוסקופיה ניתוחית
    פוליפים ומיומות
    שאריות אחרי לידה או הפלה
    מחיצה והדבקויות
    דימומים,צריבת רירית הרחם
    אי פוריות והפלות חוזרות
    מהי לפרוסקופיה
    שחלות וציסטות
    חצוצרות והידרוסלפינקס
    רחם ומיומות




 

היסטרוסקופיה

פוליפים ומיומות

 
 

פוליפים ברירית הרחם הינם גדילת יתר נקודתית של  בלוטות ורקמת רירית הרחם הבולטת מעל פני השטח של רירית הרחם. גודלו של פוליפ יכול לנוע בין מילימטרים ספורים עד סנטימטרים אחדים בגודל. לעיתים נדירות הם מכילים מוקדי צמיחה ממאירים.

פוליפים ברירית הרחם הם נדירים בקרב נשים צעירות מ -20 שנים.  השכיחות עולה בהתמדה עם הגיל, השיא בעשור החמישי של החיים.

פוליפ גדול ברירית הרחם יכול גם להיות קשור לשימוש בתרופות כגון טמוקסיפן. פוליפים אלה עשויים להיות קשורים לסיכון גבוה יותר לממאירות.  בנשים עם סרטן המעי הגס (הקולון) תתכן שכיחות מוגברת של פוליפים ו / או סרטן רירית הרחם לעומת האוכלוסייה הכללית.

ממצאים קליניים- פוליפים ברירית הרחם אחראים על כרבע מהמקרים של דימום חריג בנשים לפני ואחרי גיל המעבר.  דימום לא סדיר הוא הסימפטום השכיח ביותר בנשים עם פוליפים ברירית הרחם. פוליפים רבים הם ללא תסמינים כלל. פוליפים הם גורם חשוב אבל נדיר לאי פוריות.
פוליפים ניתנים לזיהוי ע"י בדיקת אולטרהסאונד. ובהתאם למקרה, מומלץ היסטרוסקופיה אבחנתית כדי לאשר את האבחנה. אם אין ספק על ידי אולטרסאונד, היסטרוסקופיה ניתוחית מתוכננת באופן ישיר. פוליפים קטנים אשר אינם גורמים לדמומים ניתנים למעקב בלבד במקרים מסוימים.

כריתת הפוליפ הוא טיפול הבחירה במקרה של דימום וגם במקרה של אי פריון.  בנשים שעברו כריתת פוליפ בגישה היסטרוסקופית השיעור גבוה באופן משמעותי להריון. לכן, מומלץ להסיר פוליפים מרירית הרחם אצל נשים עקרות, גם בהיעדר של דימום חריג.
 

מיומה\ שרירן
שרירנים הם גידולים אגן הסולידיים (קשיחים) השכיחים ביותר אצל נשים. כשליש מהנשים בגילאים 40-50 מפתחות שרירן. השרירן הוא ברוב המקרים שפיר (בכ 0.5% מדובר בגידול ממאיר). ברוב המקרים השרירנים אינם גוררים תסמינים (הם אסימפטומטים) ומתגלים באקראי בבדיקה שגרתית. אצל כ-30% מהנשים עם שרירן מופיעים סימנים ותלונות. הסימפטומים השכיחים המלווים גידול זה הם דמום ווסתי מוגבר ולעיתים אנמיה הגורמת לעייפות כרונית, כאבים בשיפולי הבטן, לחץ על שלפוחית השתן ורקטום והפרעה לפוריות.
בדיקת האולטרה סאונד היא הבדיקה החשובה ביותר לאבחון והגדרה של מצב זה. קיימת חשיבות להגדיר את כמות השרירנים, גודלם ומקומם המדויק. הגישה הטיפולית משתנה בהתאם לתוצאות האולטרה סאונד, גיל האישה, תלונותיה ותוכנית הילודה שלה.
באופן כללי ניתן לחלק את השרירנים לשלוש קבוצות בהתאם למקום ברחם. שרירן סובמוקוזי או תת רירי הוא שרירן אשר כולו או חלק ממנו בולט אל תוך חלל הרחם. שרירן אנטרהמורלי או תוך דפני נמצא כולו בתוך דופן הרחם ושרירן סובסוזי הוא שרירן שבולט לחלקו החיצוני של הרחם הפונה אל חלל הבטן. שרירן הראשון אשר בולט לחלל הרחם הוא זה שיכול להתאים לטיפול היסטרוסקופי. ברוב המקרים נשים מתלוננות על דמומים חזקים וכאבים בזמן הוסת ומיד אחרי הניתוח חשות הקלה משמעותית. במקרים מסוימים מבצעים היסטרוסקופיה אבחנתית על מנת לאמת את האבחנה ולקבל החלטה סופית האם ניתן לבצע את הניתוח בגישה היסטרוסקופית.
כריתה מלאה אפשרית ברוב המקרים. במקרים מסוימים יש צורך בביצוע ניתוח בשני שלבים בהפרש של חודש-חודשיים. זה נעשה במקרים של שרירנים גדולים בעיקר כשחלק משרירן נמצא בתוך דופן הרחם.  

באשה הסובלת מבעיה זו ואשר מבקשת לשמור על פוריות, כריתת השרירן בגישה היסטרוסקופית היא אפשרות טובה במידה ואפשרית לביצוע. לאחר הניתוח רצוי לבצע היסטרוסקופיה אבחנתית על מנת לשלול הידבקויות תוך רחמיות שנוצרו כתוצאה מהניתוח.

 
     

 
 
 
   ru  en   היסטרוסקופיה    מומחה קידום אתרים     ניתוחי עפעפיים              
האתר נבנה ע"י עירית לוטן - עיצוב אתרים שגוגל מבין